בכל פעם שאנחנו עושות איזשהו ביטוח או כיסוי, אחד הדברים שאנחנו צריכות לשים לב אליהם הוא למי יגיע הכסף שלנו אם חס וחלילה יקרה משהו? כשאנחנו חיות זה ברור: הכסף שלנו יגיע אלינו (למשל, בקרן השתלמות שנפתחת אחרי שש שנים).
אבל מה קורה אם לא נהיה כאן? מי יקבל את מה שעמלנו עבורו?
זה בדיוק המקום לדבר על המונחים – מוטבים, יורשים, שארים – שמבלבלים לא מעט, ולעיתים אפילו חופפים, תלוי בפוליסה. הגיע הזמן לעשות סדר כדי שאחת ולתמיד נבין – מי יהנה מהכסף שלנו.
קרן פנסיה - מי הם השארים?
קרן הפנסיה היא אחד מהחסכונות הגדולים והמשמעותיים ביותר שיש לרובנו. מעבר לצבירת הקצבה לפנסיה, הקרן כוללת גם כיסוי ביטוחי למקרה פטירה, שמעניק קצבה חודשית לשארים – כלומר, למי שנשאר אחרינו. בקרן הפנסיה יש גם כיסוי לאובדן כושר עבודה, אבל זה כבר לפעם אחרת.
מי נחשבי לשארים?
שארים הם אלמן או אלמנה לכל ימי חייהם, וילדים עד גיל 21.
הם זכאים לקצבה חודשית, שמבוססת על השכר המבוטח, אותו שכר שלפיו מופרשות ההפרשות לקרן הפנסיה (ולא כולל תוספות כמו רכב, בונוסים או מענקים). נו, זאת השורה ההיא בתלוש השכר שאנחנו לפעמים מפספסות.
לדוגמה: אם השכר המבוטח שלך הוא 10,000 ש"ח בחודש, מתוך זה תיגזר הקצבה לאלמן וליתומים (טפו, חמסה).
האלמן יקבל 60% = 6,000 ש"ח, היתומים (עד גיל 21) יקבלו יחד 40% = 4,000 ש"ח.
חשוב לדעת: הכיסוי הזה הוא חובה, ואי אפשר לבטל אותו אלא אם אין לבן/ת הזוג זכאות (למשל, אין ילדים, או כולם מעל גיל 21). במקרה כזה, אפשר לוותר על הכיסוי, והעלות תתווסף לצבירה הפנסיונית. אגב, לצורך העניין, גם ידועים בציבור נחשבים כבן או בת זוג.
יורשים - מה קובע החוק: איך מחולק הכסף כשאין מוטבים
שארים היה החלק הקל, עכשיו את צריכה להבין איך מחולק הכסף שלך כשאין מוטבים מוגדרים?
כשאדם נפטר, יש צו ירושה. במידה ואין צוואה שנחתמה בפני עו"ד, הירושה תתחלק על פי הנהוג 50% לבן או בת הזוג ו-50% לילדיו בחלקים שווים. אם אין בן או בת זוג, כל הרכוש והממון יחולק בין הילדי בחלקים שווים.
אבל… וזה אבל חשוב – יש נכסים שבהם חוק הירושה לא חל אוטומטית. לדוגמה: פוליסות ביטוח שבהן מוגדרים מוטבים.
מוטבים – כשאנחנו בוחרות למי יגיע הכסף
בפוליסות רבות (כמו ביטוח חיים, ביטוח מנהלים, קרנות השתלמות, קופות גמל ועוד), יש אפשרות להגדיר מראש מוטבים – האנשים שיקבלו את הכסף במקרה מוות. ברירת המחדל של סוכני וסוכנות הביטוח היא לרוב לסמן את האופציה "יורשים חוקיים" כדי לא לסבך וכדי לתת לכסף לעבור לפי חוק הירושה. אבל הגדרה מפורשת של מוטבים (בצו ירושה) יכולה למנוע אי-הבנות, סכסוכים משפחתיים וטעויות כואבות.
לדוגמה: אם אני אישה גרושה, בלי בן זוג, ויש לי ילדים ואני עושה ביטוח חיים של מיליון ש"ח, אני צריכה לשאול את עצמי:
למי אני רוצה שהכסף יגיע?
האם יש לי אמון שהאבא של הילדים ידאג להם אם הוא יקבל את הכסף?
האם אני מעדיפה להגדיר מישהו אחר שיהיה מוטב כמו אפוטרופוס, אח/ות או חבר/ה קרוב/ה?
על בסיס התשובות האלו אוכל להחליט מי יהיו המוטבים. בנוסף, אפשר לחלק את הסכום בין כמה מוטבים, ולאו דווקא בחלקים שווים. אבל אם לא נגדיר כלום אז חוק הירושה ייכנס לפעולה וזה לא בטוח מה שהיינו רוצות שיקרה עם הכסף שלנו לאחר שנעצום עיניים לתמיד.
מה קורה כשיש סתירה בין צוואה לפוליסה?
נניח שכתבת צוואה אחרי הפקת הפוליסה, ובצוואה הגדרת הוראות שונות מאלו שכתובות בפוליסת הביטוח – מי מקבל את הכסף?
אז זהו, שבמקרה כזה מה שכתוב בפוליסה גובר. צו ירושה יכול לגבור על המוטבים שכתובים בפוליסה רק אם צוין באופן מדויק ש"הכסף בפוליסה X בחברה Y שמספרה Z תחולק באופן הזה והזה… "
במילים אחרות, רק אם צו הירושה מזכיר באופן ספציפי את הפוליסה – הוא יוכל לגבור עליה. אחרת, מה שמופיע בפוליסה עצמה הוא הקובע.
איפה יש כסף שמגיע למוטבים?
רשימת הפוליסות שדורשות תשומת לב מיוחדת: ביטוח מנהלים, ביטוח חיים, פוליסות חיסכון, קרנות השתלמות (במקרה פטירה לפני משיכה), קופות גמל וכל פוליסה שיש בה צבירה או תשלום חד פעמי למוטבים שאינו חלק מקרן הפנסיה.
אז מה הכי חשוב לזכור?
שהחיים הם דינמיים. אנחנו מתחתנות, מתגרשות, מביאות ילדים, מחליפות עבודות, מחליפות בני זוג, משתנה הסיכון הכלכלי שלנו – ובכל שינוי כזה, חשוב מאוד לבדוק: האם המוטבים שמופיעים בפוליסות הם עדיין האנשים שאני רוצה שיקבלו את הכסף? אם התשובה היא לא – זה הזמן לשנות. זו פעולה פשוטה ומהירה שיכולה למנוע כאב לב אמיתי בעתיד.
השליטה על הכסף שלנו לא נגמרת רק ב"מה לחסוך ואיך להשקיע" – אלא גם למי הוא עובר כשאנחנו כבר לא כאן. תעשו לעצמכן טובה – תעברו על הפוליסות, תבדקו את המוטבים, ותוודאו שהבחירות שלכן באמת משקפות את הרצון שלכן.
עדיין לא הצטרפת לניוזלטר של הפיננסיות?
שיר לוי – מתכננת פיננסית, סוכנת ביטוח פנסיוני. מלווה עסקים ומשפחות לצמיחה כלכלית והגשמת מטרות פיננסיות.
