הכניסה לעולם ההשקעות, ובמיוחד לשוק ההון, יכולה להיראות בהתחלה כמו מבוך של מושגים מסובכים, גרפים לא מובנים ותחושת בלבול כללית. אבל ברגע שתביני את מושגי הבסיס – הכל יהיה לך הרבה יותר ברור. וזה בדיוק המטרה של מילון המושגים הזה: לעשות לך סדר, לעזור לך להבין כל מושג בשפה פשוטה ולגרום לך להרגיש בטוחה – גם אם זו הפעם הראשונה שלך בעולם ההשקעות.
לקחנו את כל הידע והניסיון שצברנו בקהילת "הפיננסיות" וריכזנו אותו כאן, בשבילך. אז בואי נתחיל לקרוא את המילון ולגלות כמה זה באמת פשוט.
מושגים בסיסיים
שוק ההון
המקום שבו נשים, חברות ומדינות משקיעות כסף כדי שהוא יעבוד בשבילן ויגדל לאורך זמן.
אפשר לדמיין אותו כמו שוק גדול של כסף שבו חברות מגייסות כסף ממשקיעות (כמוני וכמוך) והמשקיעות (כלומר אני ואת) יכולות לקנות חלקים קטנים מהחברות או להלוות להן כסף בתמורה לריבית.
תיק השקעות
תיק השקעות הוא השם הכולל לכל הנכסים הפיננסיים שלך – מניות, קרנות, אג״ח, חסכונות ועוד.
אפשר לחשוב עליו כעל “תמונה כוללת” של איך הכסף שלך מחולק, וכמה סיכון או יציבות יש בו.
ניהול נכון של תיק השקעות לא עוסק רק בבחירת מניות, אלא באיזון בין כל סוגי ההשקעות.
מניה
דמייני שלחברה מסויימת שנסחרת בבורסה יש עוגה גדולה.
אותה חברה מחלקת את העוגה הזאת למאות או אלפי חלקים שווים. כל חלק כזה נקרא מניה.
חלק מהעוגה החברה שומרת לעצמה, ואת היתר היא מציעה לאנשים אחרים לקנות בתמורה לכסף.
כשאת קונה מניה, את בעצם מחזיקה חתיכה קטנה מהעוגה – כלומר, חלק מהחברה.
אם החברה מצליחה ומרוויחה, ערך המניה עולה, כלומר גם החלק שלך שווה יותר. ואם הולך לה פחות טוב והיא מפסידה – הערך של החתיכה שלך בעוגה עלול לרדת.
אגרות חוב (אג"ח)
אגרת חוב היא בעצם הלוואה שאת נותנת למדינה או לחברה. המילה "אִגֶּרֶת" מגיעה מהעברית התנ"כית והמשמעות שלה היא פשוט מכתב רשמי או הודעה כתובה. המילה “חוב” באה מהמובן הפשוט – מי שלקחה ממך כסף מתחייבת להחזיר לך אותו. את מלווה סכום מסוים (שנקרא “קרן” – הסכום הראשוני שהשקעת), ובסוף תקופת ההשקעה הם מחזירים לך את הסכום בתוספת ריבית.
מדד
מדד הוא רשימה תיאורטית של מניות שמייצגת קבוצה של חברות בעלות מאפיין משותף – למשל גודל, תחום פעילות או מיקום גיאוגרפי. המטרה של הרשימה הזאת היא למדוד את ביצועי השוק או קבוצה של חברות.
יש מדדים שמייצגים את כל השוק (כמו S&P 500 – שמאגד את 500 החברות הגדולות בארצות הברית), ויש מדדים שמייצגים תחום מסוים בשוק, שנקרא גם סקטור. למשל, מדד הנאסד״ק (NASDAQ) מתמקד בעיקר בחברות טכנולוגיה, ומדדים אחרים עשויים לכלול רק חברות נדל״ן, אנרגיה או בריאות.
כשאנחנו משקיעות במדד, אנחנו בעצם פורשות את הסיכון על פני הרבה חברות שונות. במקום להחזיק מניה אחת שעלולה לרדת אם לחברה הולך פחות טוב, אנחנו מחזיקות חתיכה קטנה מהמון חברות – כך שגם אם אחת מהן נופלת, אחרות מאזנות אותה.
זו בדיוק הסיבה שמשקיעות רבות בוחרות להשקיע במדדים: אנחנו לא מנסות לנחש איזו מניה תעלה מחר,
ולא צריכות “לתזמן את השוק”. אנחנו פשוט נותנות לכל השוק, או לסקטור שבחרנו, לעבוד בשבילנו לאורך זמן. זאת אפשרות השקעה מעולה בשוק ההון, מבלי לסכן יותר מידי מהכסף שלך ומבלי להתרגש מכל תזוזה בשוק.
מדד הוא לא ישות אמיתית שמחזיקה כסף או מניות, אלא נוסחה שמחשבת ממוצע משוקלל של מחירי מניות.
לא ניתן להשקיע במדד ישירות כי הוא לא מוצר שאפשר לקנות. כדי להרוויח כמו המדד, צריך להשקיע במוצר שמדמה אותו – כלומר, מוצר שמנסה לשחזר את הביצועים של המדד על ידי השקעה באותן מניות וביחסים דומים.
עכשיו… ברור שלאף אחת מאיתנו אין את הזמן או המשאבים לעשות את זה לבד – ופה נכנסת לתמונה קרן הסל (מה שאולי כבר שמעתן פעם בתור ETF).
קרן סל
קרן סל היא דרך פשוטה, נגישה ונוחה להשקיע במדד שלם. היא קונה ומחזיקה עבורך את כל המניות שמרכיבות את המדד, ומחלקת את הכסף שלך ביניהן באופן אוטומטי.
אפשר לחשוב על זה כמו על סל קניות גדול בסופר: במקום לבחור עגבנייה אחת, מלפפון אחד ופלפל אחד,
את פשוט קונה סל מוכן שמכיל את כל הפירות והירקות ואת יודעת שתקבלי מגוון מאוזן.
לדוגמה: אם את משקיעה בקרן סל שעוקבת אחרי מדד S&P 500, את בעצם מחזיקה חלק קטן מכל אחת מ־500 החברות הגדולות בארצות הברית ( כמו אפל, מיקרוסופט, קוקה קולה, גוגל ועוד).
קרן סל נקראת באנגלית ETF (Exchange Traded Fund), והיא קרן שעוקבת אחרי מדד קיים ומנסה לשחזר את הביצועים שלו כמעט אחד לאחד. לעיתים תיתקלי גם במונח "קרן מחקה מדד" – שתפקידה דומה, אבל היא לא נסחרת בזמן אמת כמו קרן סל אלא מתומחרת פעם ביום, בסוף המסחר.
קרן ישראלית, אירית ואמריקאית
קרנות שונות נבדלות לפי המקום שבו הן רשומות ואיך המסים מחושבים. ההבדל ביניהן אינו בשוק שבו הן משקיעות, אלא באופן שבו מתבצע המיסוי, הפיקוח ודמי הניהול. למשל, קרן אירית כפופה לחוקי מס אירופיים ונהנית לעיתים ממיסוי נמוך יותר על דיבידנדים, בעוד קרן ישראלית מנוהלת תחת פיקוח רשות ניירות הערך המקומית – מה שמקל על ניהול ודיווח.
הבחירה ביניהן אינה עניין של “נכון או לא נכון”, אלא של נוחות, עלויות ומטרת ההשקעה.
דיבידנד
חלוקת רווחים שחברה מעבירה לבעלות המניות שלה. כלומר גם לך, אם את מחזיקה במניה שלה.
קרן מחלקת וקרן צוברת
קרן מחלקת מעבירה את הדיבידנדים (הרווחים שחולקו על ידי החברות) אלייך ישירות. קרן צוברת משקיעה את אותם רווחים בחזרה, כך שהכסף שלך ממשיך לצמוח לאורך זמן. הבחירה ביניהן משפיעה על אופן קבלת הרווחים ועל המיסוי, ולא על ביצועי הקרן עצמה.
קרן כספית
קרן כספית היא מכשיר פיננסי קצר טווח שנועד לשמור על ערך הכסף שלך מפני אינפלציה, ולאפשר לו "לעבוד בעדינות" בזמן שהוא ממתין לשימוש הבא שלך. היא לא נחשבת להשקעה במובן של סיכון או תשואות גבוהות, אלא יותר כמו תחנת חניה חכמה לכסף שלך ששומרת עליו מהשחיקה הטבעית שמתרחשת כשהוא סתם שוכב בעו״ש.
אינפלציה
אינפלציה היא עלייה כללית ומתמשכת במחירים במשק.
כשיש אינפלציה, הכסף שלך מאבד חלק מהערך שלו. כלומר, אותו סכום כסף קונה פחות מבעבר.
לכן חשוב שהכסף שלך לא יישאר בעו״ש ללא ריבית, אלא יעבוד עבורך בהשקעות שתשואתן גבוהה משיעור האינפלציה. כך את בעצם שומרת על כוח הקנייה שלך לאורך זמן.
תשואה
תשואה היא בעצם הרווח או ההפסד שנוצר מההשקעה שלך לאורך זמן.
אם השקעת סכום מסוים והערך שלו עלה – הרווחת תשואה חיובית. אם הוא ירד – התשואה שלך שלילית.
אפשר לחשוב על זה כמו על מדד הצלחה של הכסף שלך:
כמה הוא “עבד” בשבילך מאז שהשקעת אותו.
לדוגמה: אם השקעת 10,000 ₪ וההשקעה עלתה ל־10,500 ₪, הרווחת תשואה של 5%.
זה לא נשמע הרבה, אבל לאורך זמן ובריבית דריבית – זה מצטבר לסכומים משמעותיים.
תשואה יכולה להיות גם חודשית, שנתית או מצטברת – תלוי באורך התקופה שאת בודקת.
תשואה נומינלית לעומת תשואה ריאלית
תשואה נומינלית היא הרווח הכולל מההשקעה.בעוד תשואה ריאלית היא הרווח האמיתי שלך אחרי שמנכים אינפלציה.
ריבית דריבית
ריבית דריבית היא הכוח השקט שגורם לכסף שלך לצמוח.
היא מתארת מצב שבו את לא מרוויחה רק על הסכום שהשקעת, אלא גם על הרווחים שכבר נצברו.
לדוגמה, אם השקעת 10,000 ₪ והרווחת 500 ₪ – בשנה הבאה את כבר מרוויחה על 10,500 ₪, לא רק על הסכום המקורי.
ככל שעובר הזמן, האפקט הזה מתעצם, וזה מה שהופך השקעות לטווח ארוך לכל כך חזקות.
רמת סיכון ומסלולי השקעה
רמת הסיכון קובעת עד כמה הערך של ההשקעה שלך יכול להשתנות. ככל שהתשואה האפשרית גבוהה יותר – כך גם רמת הסיכון בדרך כלל גבוהה יותר.
השקעות נחשבות סולידיות (יציבות) כשהתנודתיות שלהן נמוכה, כמו אגרות חוב או קרנות כספיות. לעומת זאת, השקעות במניות או בקרנות מנייתיות נחשבות מסוכנות יותר, אבל גם פוטנציאל הרווח בהן גבוה יותר.
איך זה נראה בפועל?
מסלול סולידי – מתמקד בנכסים יציבים יותר ובתנודתיות נמוכה.
מסלול כללי או מאוזן – משלב נכסים סולידיים ומנייתיים במינונים שונים.
מסלול מנייתי – כולל שיעור גבוה של מניות ולכן חשוף יותר לשינויים בשוק.
בחירת המסלול נעשית בדרך כלל לפי הצרכים, טווח הזמן והמטרות שלך בתור משקיעה, ולכן חשוב להכיר את ההבדלים – אך גם להבין שאין מסלול “נכון” או “טוב יותר”, אלא פשוט רמות שונות של סיכון והתנהגות שוק.
פיזור סיכון
פיזור סיכון הוא אחת הדרכים החשובות לשמור על איזון בתיק ההשקעות שלך.
הרעיון פשוט: לא לשים את כל הביצים בסל אחד.
במקום להשקיע את כל הכסף בחברה אחת או בתחום אחד, את מפזרת אותו בין סוגים שונים של השקעות: מניות, אגרות חוב, קרנות סל, סקטורים שונים ואפילו מדינות שונות.
כך, גם אם חלק אחד מהתיק יורד, חלק אחר עשוי לעלות ולאזן את התנודתיות.
פיזור נכון לא מבטל סיכון, אבל הוא מצמצם את ההשפעה של אירועים נקודתיים על כל התיק שלך.
נזילות
נזילות היא היכולת שלך להפוך את ההשקעה שלך בחזרה למזומן, ובאיזו מהירות את יכולה לעשות את זה.
מניה או קרן סל הן השקעות נזילות מאוד – את יכולה למכור אותן בלחיצת כפתור. לעומת זאת, נדל״ן או השקעות אלטרנטיביות נחשבות פחות נזילות, כי לוקח זמן עד שאפשר למכור אותן.
כשאת מתכננת השקעה, כדאי להבין כמה נזיל את צריכה את הכסף שלך, כדי שלא תמצאי את עצמך “תקועה” בו כשאת צריכה אותו.
מס רווחי הון
מס רווחי הון הוא המס שאת משלמת על הרווחים מההשקעות שלך.
בישראל, שיעור המס לרוב עומד על 25% מהרווח הנקי, והוא נגבה רק כשאת מוכרת את ההשקעה ומממשת את הרווח. כלומר, כל עוד לא מכרת – לא תשלמי מס.
יש מקרים שבהם ניתן לקבל פטורים או הקלות, למשל בקופות גמל להשקעה או בהפקדות לטווח ארוך.
איך קונים מניה או קרן סל?
ברוקר
מי שמבצע את ההשקעות בפועל.
כדי להתחיל להיקרא "משקיעות" אנחנו צריכות לקנות מניה או קרן סל, אבל אנחנו לא יכולות “להיכנס” לבורסה בעצמנו ולבצע קנייה או מכירה ישירות.
צריך גוף שמורשה לעשות את זה עבורנו – זה נקרא ברוקר ואת יכולה להסתכל על זה כ“שער הכניסה” שלך לשוק ההון.
יש שני סוגים עיקריים של ברוקרים:
בנקים – עמלות גבוהות יותר ודמי משמרת תקופתיים.
בתי השקעות – חשבון עצמאי עם עמלות נמוכות יותר וממשק דיגיטלי נוח.
כדי לקנות מניה או קרן סל, צריך קודם לפתוח חשבון השקעות אצל בנק או אצל ברוקר עצמאי (בית השקעות). ברגע שיש לך חשבון פעיל, את יכולה לקנות ולמכור מניות או קרנות סל בדיוק כמו שקונים מוצר בחנות אונליין.
חשוב לדעת: בבנק בדרך כלל תשלמי עמלות גבוהות יותר, אבל זה מתאים למי שמעדיפה שירות אישי.
אצל ברוקר עצמאי (כמו מיטב טרייד, אינטראקטיב ישראל, פסגות, IBI וכו') העמלות נמוכות בהרבה, והניהול הוא דיגיטלי ונוח.
אם זו הפעם הראשונה שלך, כדאי להתחיל מסכומים קטנים רק כדי להתרגל למערכת. עם הזמן תגלי שזה הרבה פחות מפחיד ממה שזה נשמע – ואפילו די ממכר להבין איך הכסף שלך באמת עובד בשבילך.
דמי ניהול
דמי ניהול הם העלות שמשלמים לגוף שמנהל עבורך את ההשקעה – כמו בית השקעות או קופת גמל.
הם נגבים באחוזים מהסכום הכולל שלך ונראים קטנים, אבל לאורך זמן הם מצטברים לסכום לא מבוטל.
לכן חשוב לבדוק תמיד כמה דמי ניהול גובים ממך, ולהשוות בין גופים שונים לפני שאת מחליטה היכן להשקיע.
קופת גמל להשקעה – הדרך הפשוטה להשקיע בלי לנהל לבד
קופת גמל להשקעה היא מוצר חיסכון והשקעה שמנוהל עבורך על ידי בית השקעות. את מפקידה כסף (חד פעמית או מידי חודש), והגוף שמנהל את הקופה משקיע עבורך את הכסף בשוק ההון לפי מסלול שבחרת.
אין צורך לבחור מניות או קרנות בעצמך, הכול מתבצע אוטומטית בהתאם למדיניות ההשקעה של הקופה.
אפשר למשוך את הכסף מתי שתרצי, ואם שומרים אותו עד גיל פרישה – יש גם יתרון מס משמעותי.
זו אפשרות נוחה למי שרוצה שהכסף יעבוד בשוק ההון בלי להתעסק בהחלטות יומיומיות, אבל חשוב לדעת שהיא מגיעה עם דמי ניהול ועם פחות שליטה בהשקעות לעומת מסחר עצמאי.
קופת גמל להשקעה או מסחר עצמאי – מה עדיף?
הרבה נשים מתלבטות האם להשקיע לבד או דרך מוצר מנוהל כמו קופת גמל להשקעה.
שני המסלולים יכולים להיות טובים – אבל הם שונים מאוד ברמת השליטה, העלויות והפוטנציאל לרווח לטווח הארוך.
נכתב ע"י מערכת הפיננסיות