המאמר מתאים לך אם יש לך כסף שיושב בעו”ש, פיקדון שהשתחרר, ירושה, בונוס או חיסכון שלא ברור לך מה נכון לעשות איתו — ואת רוצה להבין קודם את התמונה לפני שאת מקבלת החלטה.
תקציר לממהרות
אם יש לך כסף שפשוט יושב בעו”ש, הצעד הראשון הוא לא לחפש “איפה לשים אותו”, אלא להבין למה הוא מיועד ומתי תצטרכי אותו, ולפי זה לחלק אותו נכון.
הבסיס לכל החלטה הוא בניית קרן חירום: כרית ביטחון שתיתן לך שקט למקרים לא מתוכננים. את שאר הכסף אנחנו מחלקות לפי הזמן שבו הוא אמור לפגוש אותך: טווח קצר הוא כסף שצריך להישאר זמין וסולידי יחסית, טווח ביניים הוא כסף שתצטרכי בעוד כמה שנים ודורש זהירות, וטווח ארוך הוא כסף שלא תצטרכי בקרוב ויכול להתחיל לעבוד בשוק ההון, בנדל”ן או באפיקים אחרים שמתאימים למטרה ולרמת הסיכון שלך.
המטרה היא להבין איזה כסף צריך להישאר נזיל, איזה כסף מיועד לשנים הקרובות, ואיזה סכום באמת פנוי להשקעה לטווח ארוך. רק אחרי החלוקה הזו קל יותר לבדוק אם מתאים להשאיר כסף בעו”ש, להעביר לפיקדון או לקרן כספית, או להתחיל ללמוד אפשרויות השקעה לטווח ארוך.
יש לך כסף שיושב בעו”ש או בחיסכון, ואת יודעת שהוא כנראה לא אמור פשוט לשכב שם. אולי זה סכום שהצטבר לאט לאט, אולי פיקדון שהשתחרר, אולי כסף מההורים, בונוס, ירושה, מכירת רכב, החזר מס, כסף ממכירת דירה או פשוט יתרה שהצלחת לשמור בצד. ואז עולה השאלה: מה לעשות איתו עכשיו?
לא נתחיל מהשאלה “מה הכי כדאי?” נתחיל משתי שאלות פשוטות יותר: למה הכסף הזה מיועד, ומתי תצטרכי אותו? כי לא כל כסף פנוי הוא כסף להשקעה, לפעמים זה כסף שאמור להגן עלייך, לפעמים הוא מיועד למטרה קרובה כמו מעבר דירה או בר מצווה, ולפעמים הוא באמת יכול להתחיל לעבוד לטווח ארוך, בין אם זה עבור הילדים, עבור הפנסיה שלך או כדי לבנות לעצמך ביטחון וחופש כלכלי.
במאמר הזה נבנה יחד את המפה הראשונית: איזה כסף צריך להישאר זמין, איזה כסף מיועד לשנים הקרובות, ואיזה כסף באמת יכול להתחיל לעבוד לטווח ארוך.
המדריך הזה נכתב עבור נשים שרוצות לקבל החלטות רגועות יותר עם הכסף שלהן – בלי להרגיש שהן צריכות להבין הכול ביום אחד, ובלי לקפוץ להשקעה רק כי “כולם מדברים על זה”.
במאמר הזה נבנה יחד את המפה הראשונית: איזה כסף צריך להישאר זמין, איזה כסף מיועד לשנים הקרובות, ואיזה כסף באמת יכול להתחיל לעבוד לטווח ארוך.
אם את רוצה קודם לעשות סדר בכסף ולקבל החלטות רגועות יותר, המדריך הזה יעזור לך להתחיל בלי להרגיש שאת צריכה להבין הכול ביום אחד, ובלי לקפוץ להשקעה רק כי “כולם מדברים על זה”.
איך מחליטות איפה לשים את הכסף? 5 צעדים
שלב | מה לבדוק? | למה זה חשוב? |
1 | האם יש לך קרן חירום | כדי שלא תצטרכי להשקיע כסף שאמור להגן עלייך |
2 | מתי תצטרכי את הכסף | כסף לשנה הקרובה לא מתנהג כמו כסף לעשר שנים |
3 | איזה כסף צריך להישאר נזיל | כדי שכסף לחירום, לדירה או להוצאה קרובה לא יהיה חשוף לתנודתיות גבוהה |
4 | איזה סכום באמת יכול לעבוד לטווח ארוך | כדי להבין מה מתוך הכסף באמת פנוי להשקעה |
5 | איפה נכון לשים כל סכום לפי המטרה והטווח שלו | כי עו”ש, פיקדון, קרן כספית, קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה וחשבון מסחר עצמאי לא עונים על אותו צורך |
* הטבלה הזו לא מחליפה ייעוץ אישי, אבל היא עוזרת לעשות סדר ראשוני לפני שבוחרות איפה לשים את הכסף.
אז הנה הסבר על השלבים:
1. קודם כול: יש לך קרן חירום?
לפני שמדברות על השקעות בשוק ההון או על בחירת מוצר פיננסי, הבסיס הוא קרן חירום.
קרן חירום היא כסף ששמור למצבים לא מתוכננים: תקופה בלי עבודה, ירידה בהכנסה, הוצאה רפואית, תיקון יקר, מעבר דירה, תקופה חלשה בעסק, או כל דבר שלא נכנס יפה לאקסל אבל כן קורה בחיים.
זה לא כסף שמחפשות איתו הזדמנות או תשואה גבוהה. זה כסף שאמור לתת לך אוויר, ולהיות מוחזק בסיכון נמוך ובנזילות שמתאימה לך.
הרבה נשים בונות קרן חירום בגובה של בערך 6 חודשי מחיה. זה כלל אצבע מוכר, אבל זה לא כלל ברזל. יש נשים שיסתפקו ב 3 חודשי מחיה, יש נשים שירצו 6 חודשים, ויש נשים שבתקופה הזו ירגישו הרבה יותר רגועות עם 12 חודשים בצד.
אין כאן תשובה אחת נכונה. קרן חירום טובה היא קרן שמתאימה לחיים שלך: להכנסה, להתחייבויות, לילדים, לעבודה, לשלב שבו את נמצאת ולרמת השקט שאת צריכה.
אם את שכירה עם הכנסה יציבה, בלי ילדים, עם הוצאות יחסית נמוכות ותמיכה משפחתית במקרה חירום, אולי קרן של 3 עד 6 חודשים תרגיש לך מספיקה. אם את עצמאית, מפרנסת יחידה, עם ילדים, עם הכנסה משתנה, עם משכנתא גבוהה או בתקופה לא יציבה, יכול להיות שתרצי כרית ביטחון גדולה יותר.
אצל עצמאיות: קרן חירום יכולה לעזור לא רק בהוצאות הבית, אלא גם בגישור על חודשים חלשים בעסק, תשלום גדול שלא נכנס בזמן, או הוצאות עסקיות ומקדמות מס שמגיעות בתזמון פחות נוח (ועדיף ליצור גם קרן חירום נפרדת לעסק לפי ההוצאות הקבועות שלו שכוללות גם משכורת עבורך)
השאלה היא כמה כסף צריך להיות בצד כדי שלא תצטרכי לקבל החלטות כלכליות מתוך לחץ, ומצד שני גם לא להשאיר יותר מדי כסף בלי מטרה.
אם את לא בטוחה כמה כסף נכון לך לשמור בצד, כדאי לקרוא את המאמר על קרן חירום. שם אפשר לפרק את זה לפי הכנסה, ילדים, עצמאות, משכנתה, יציבות תעסוקתית ורמת הביטחון שאת צריכה כדי לישון טוב בלילה.
2. הפרידי בין כסף לטווח קצר, בינוני וארוך
אחרי שהבנת מה גודל קרן החירום שמתאים לך, אפשר להסתכל על שאר הכסף ולשאול: מתי תצטרכי אותו?
אפשר להסתכל על הכסף כמורכב משלושה טווחים:
טווח | מתי תצטרכי את הכסף? | איך מסתכלות עליו? |
טווח קצר | מהחודשים הקרובים ועד בערך 2 עד 3 שנים | כסף שצריך להישאר זמין, סולידי ונגיש יחסית |
טווח ביניים | בערך 3 עד 7 שנים (למשל: בר/בת מצווה שמתקרבים, יישור שיניים, החלפת רכב או שיפוץ) | אזור מורכב יותר, שתלוי במטרה, בגמישות שלך וברמת הסיכון שמתאימה לך |
טווח ארוך | 10 שנים ויותר (למשל: עזרה עתידית לילדים, השלמה לפנסיה או עצמאות כלכלית) | כסף שיכול להתאים להשקעה ארוכת טווח, אחרי שמבינות סיכון, מטרות ומוצר מתאים |
ומה עם 7 עד 10 שנים? זה כבר אזור תפר. אם יש לך גמישות גבוהה, כלומר תוכלי להמתין עם משיכת הכסף במקרה של ירידות בשוק, אפשר להתייחס אליו אחרת מכסף שאת חייבת להשתמש בו בתאריך מסוים. אבל אם הכסף מיועד למטרה קשיחה, כמו דירה למגורים, לימודים או התחייבות ידועה, כדאי להתייחס אליו בזהירות גבוהה יותר. החלוקה הזו נשענת על הסתכלות כללית על טווחי השקעה, ממוצעים והתנהגות שווקים לאורך זמן, אבל חשוב לזכור שתשואות עבר לא מבטיחות תשואות בעתיד.
טווח ביניים הוא אזור מורכב יותר, כי הוא לא קצר מאוד אבל גם לא תמיד מספיק ארוך כדי לספוג ירידות משמעותיות. לכן במאמר הזה נתייחס אליו בזהירות יחסית, ונדבר עליו בהרחבה במאמר נפרד.
בדרך כלל, לא כדאי להשקיע באפיק תנודתי כסף שאת עשויה להצטרך בשנתיים שלוש הקרובות, ואצל חלק מהנשים אפילו יותר. אם השוק יורד דווקא בתקופה שבה את צריכה את הכסף, יכול להיות שלא יהיה לך מספיק זמן לחכות להתאוששות, ותיאלצי למכור בהפסד, ולכן התכנון חשוב כל כך.
זה לא אומר שכסף לטווח קרוב חייב לשכב בעו”ש בלי לעשות כלום. אפשר לבדוק פתרונות סולידיים ונזילים יחסית, כמו פיקדון מתאים או קרן כספית. טווח ביניים הוא כבר אזור מורכב יותר, ולכן כדאי לבדוק אותו בנפרד לפי המטרה, הגמישות ורמת הסיכון שלך. העיקר הוא לא לערבב בין כסף שצריך להיות זמין בקרוב לבין כסף שיכול לעבוד לטווח ארוך.
כאן הרבה פעמים מתחיל הבלבול. כשאת מתחילה לבדוק מה לעשות עם הכסף, את פוגשת הרבה שמות: פיקדון, קרן כספית, קופת גמל להשקעה, פוליסת חיסכון, תיק השקעות, קרן סל. מבחוץ כולם נשמעים כמו מקומות שאפשר “לשים בהם את הכסף”. בפועל, כל אחד מהם מתאים למצב אחר: כסף שצריך להישאר זמין, כסף שמיועד לשנים הקרובות, או כסף שיכול לעבוד לטווח ארוך.
כשהכסף מחולק לפי מטרה וטווח זמן, הרבה יותר קל להבין מה יכול להתאים לכל חלק.
3. החליטי איזה כסף צריך להישאר נזיל
אחרי שהבנת איזה כסף צריך להישאר זמין, כמו קרן חירום וכספים נוספים שלא יכולים להיות מושקעים לטווח ארוך, השאלה היא מה עושים איתו בינתיים. כסף נזיל לא חייב לשכב בעו”ש. לפעמים הוא צריך להיות זמין וסולידי יחסית, אבל עדיין לקבל ריבית כלשהי או לפחות לא להישחק סתם בעו”ש.
כשכסף יושב בעו”ש לאורך זמן, הסכום אולי נשאר אותו סכום, אבל הוא יכול לקנות פחות. זו המשמעות של אינפלציה: המחירים עולים, והכסף נשחק. אם היום 100 ש”ח מספיקים לך לקפה ומאפה עם חברה, בעוד כמה שנים יכול להיות שאותו בילוי יעלה יותר. לכן כשמדובר בסכומים שלא צריכים להיות בעו”ש לשימוש מיידי, כדאי לבדוק אם יש להם מקום מתאים יותר.
כאן נכנסים פתרונות כמו פיקדון או קרן כספית. המטרה שלהם היא לא להפוך אותך לעשירה, אלא לעזור לכסף לשמור טוב יותר על הערך שלו ביחס לעו”ש, כשהוא עדיין צריך להישאר זמין וסולידי יחסית.
קרן כספית היא מוצר שנהיה פופולרי במיוחד בשנים של ריבית גבוהה יחסית, אחרי שנים שבהן הריבית הייתה קרובה לאפס. בפשטות, זו קרן שמשקיעה בדרך כלל באפיקים קצרים וסולידיים יחסית, ולכן יכולה להתאים לכסף שצריך להישאר נזיל: קרן חירום, הוצאה קרובה או כסף שמחכה להחלטה. בדרך כלל אפשר לפדות את הכסף בתוך יום מסחר אחד, ולכן היא מרגישה להרבה נשים זמינה יותר ממוצרים שסוגרים בהם את הכסף לתקופה ארוכה.
חשוב להבין: קרן כספית היא לא עו”ש ולא השקעה לטווח ארוך. היא מוצר בסיכון נמוך מאוד יחסית, ועדיין כדאי להבין איך קונים, איך מוכרים, מה העלויות, מה המיסוי ומה קורה אם הריבית במשק יורדת.
אם זה השלב שבו את נמצאת, כדאי לקרוא גם את המאמר על קרן כספית ואת ההשוואה בין קרן כספית לפיקדון. שם אפשר להבין לעומק מה בודקות לפני שמחליטות.
4. רשמי לעצמך איזה סכום באמת יכול לעבוד לטווח ארוך
← אחרי שיש קרן חירום,
← ואחרי שהבנת אילו כספים מיועדים לטווח קצר ובינוני,
← ואחרי שהבנת מה צריך להישאר נזיל,
✓ אפשר לבדוק אם נשאר כסף שבאמת יכול לעבוד לטווח ארוך.
בשלב הזה כדאי ממש לכתוב את זה לעצמך:
- כמה כסף צריך להישאר לחיים השוטפים?
- כמה כסף צריך להיות בקרן חירום?
- כמה כסף מיועד להוצאה קרובה או למטרה בשנים הקרובות (בטווח הביניים)? (כמו בר/בת מצווה קרובים, יישור שיניים או טיול משפחתי גדול)
- כמה כסף מיועד לדירה למגורים או להון עצמי בשנים הקרובות?
- כמה כסף עדיין מחכה להחלטה וצריך להישאר נזיל יחסית?
- כמה כסף באמת אפשר לשים בצד לטווח ארוך (כמו עזרה עתידית לילדים או השלמה לעצמך לעתיד / לפנסיה)?
תזכורת: במאמר הזה אנחנו מתייחסות לטווח ביניים בזהירות יחסית, יותר קרוב לכסף שצריך להישאר נזיל מאשר לכסף שאפשר לשכוח ממנו לעשר שנים. אם יש לך כסף לטווח של 3 עד 7 שנים, או באזור התפר של 7 עד 10 שנים, שווה להתייחס אליו בנפרד ולא לצרף אותו אוטומטית להשקעה ארוכת טווח.
יכול להיות שתגלי שכל הכסף צריך להישאר נזיל כרגע, וזה בסדר. יכול להיות שתגלי שרק סכום קטן מתאים להשקעה. ויכול להיות שתגלי שיש סכום שבאמת לא תצטרכי בשנים הקרובות, ואיתו אפשר להתחיל ללמוד איך השקעות לטווח ארוך עובדות.
זה גם המקום להבין את ההבדל בין חיסכון להשקעה. חיסכון הוא עצם זה שהפרדת כסף מהשוטף ושמרת אותו למטרה מסוימת. השקעה היא כבר שלב אחר: את נותנת לכסף לעבוד, ומבינה שבדרך יכולות להיות גם עליות וגם ירידות.
לכן קרן כספית, פיקדון, קופת גמל להשקעה, פוליסת חיסכון וחשבון מסחר עצמאי לא עושים את אותו דבר, גם אם השמות של כולם עולים כשאת מתחילה לבדוק “איפה לשים את הכסף”.
ככל שאת רואה מולך את הסכומים ואת התפקיד של כל סכום, קל יותר לא לערבב בין כסף שצריך להיות זמין לבין כסף שיכול לקבל זמן לעבוד.
5. בחרי איפה נכון לשים כל סכום לפי המטרה והטווח שלו
אחרי שהבנת למה הכסף מיועד ומתי תצטרכי אותו, הרבה יותר קל להבין איפה נכון לשים כל סכום. אין מקום אחד שהוא הכי נכון לכולן. יש כסף שצריך להישאר זמין, יש כסף שמתאים למקום סולידי, ויש כסף שיכול לעבוד לטווח ארוך.
לכל אחת יכולים להתאים דברים אחרים, לפי השלב בחיים, ההכנסה, הילדים, ההתחייבויות, התוכניות קדימה, רמת הסיכון שמתאימה לה וכמה היא רוצה להיות מעורבת בניהול הכסף.
לפני שאת בוחרת מה לעשות עם כסף שיושב בעו”ש, כדאי לזכור שהכסף שלך הוא לא רק מה שאת רואה בחשבון הבנק. יכול להיות שיש לך גם פנסיה, קרן השתלמות, קופת גמל או חסכונות אחרים שכבר מושקעים במסלולים שונים.
כסף בפנסיה או בקרן השתלמות בדרך כלל מיועד לטווח ארוך יותר, ולפעמים הוא גם לא נזיל לשימוש מיידי. כסף בעו”ש יכול להיות כסף לחירום, להוצאה קרובה או למטרה שעדיין לא הוגדרה. לכן לא בהכרח נכון שכל הכסף שלך יהיה חשוף לאותו סוג סיכון.
אם את מתלבטת בין פיקדון לקרן כספית, כדאי לקרוא את ההשוואה ביניהם לפני שאת בוחרת. אם כבר ברור לך שיש לך כסף לטווח ארוך, השאלה הבאה היא איך את רוצה לנהל אותו: לבד דרך חשבון מסחר עצמאי, דרך אפשרות שמנוהלת עבורך כמו קופת גמל להשקעה או פוליסת חיסכון, דרך נדל”ן או דרך אפשרות אחרת שמתאימה לצרכים שלך.
לא מתחילות מהשאלה “איפה כולן שמות את הכסף?”. מתחילות מהתפקיד של הכסף בחיים שלך, ורק אחר כך אפשר להבין איך נכון לך להתחיל להשקיע.
דוגמאות: איך זה יכול להיראות בסכומים שונים
אם יש לך 5,000 ש”ח, 15,000 ש”ח או 20,000 ש”ח בעו”ש, זה לא אומר ש”אין מה לעשות עם זה”. לפעמים הצעד הראשון הוא לבנות קרן חירום, לפעמים זה כסף להתחלה הדרגתית, ולפעמים זה סכום טוב להתחיל ממנו ללמוד איך הכסף עובד. גם סכום קטן יכול להיות משמעותי כשהוא מחובר למטרה, להרגל ולטווח זמן.
אם יש לך 40,000 ש”ח בעו”ש, יכול להיות שחלק גדול מהסכום צריך להיות קרן חירום או כסף להוצאות קרובות. במקרה כזה, לפני השקעה לטווח ארוך, כדאי לבדוק כמה ממנו צריך להישאר זמין, והאם חלק ממנו יכול לשבת במקום סולידי ונזיל יחסית במקום בעו”ש.
אם יש לך 100,000 ש”ח מפיקדון שהשתחרר, הסכום יכול להתחלק לכמה תפקידים: חלק לקרן חירום, חלק להוצאה צפויה בשנה הקרובה, וחלק שאולי באמת פנוי להשקעה לטווח ארוך. זה בדיוק הרגע שבו לא כדאי לבחור אפשרות אחת לכל הכסף רק כי היא נשמעת משתלמת.
אם יש לך 400,000 ש”ח ממכירת דירה, ירושה או סכום גדול אחר, החשיבות של חלוקה לפי מטרות עוד יותר גדולה. חלק מהכסף אולי מיועד לדירה אחרת, חלק לביטחון, חלק לתקופה של מעבר, ורק חלק ממנו יכול להתאים להשקעה. אם המטרה היא דירה למגורים בשנים הקרובות, חשוב להפריד בין כסף שצריך להיות זמין להון עצמי לבין כסף שבאמת אפשר להשאיר לטווח ארוך. בסכומים כאלה, כדאי לעבוד מסודר, להבין צרכים, טווחים וסיכון, ובמידת הצורך לקבל ייעוץ אישי.
המספרים כאן הם רק דוגמה. אותה יתרה בבנק יכולה להתאים להחלטות שונות לגמרי אצל נשים שונות. מה שקובע הוא לא רק הסכום, אלא המטרות האישיות של כל אחת, טווח הזמן, רמת הביטחון שהיא צריכה והחיים שהיא מנהלת.
מה כדאי לקרוא אחרי שעשית סדר ראשוני?
אם הבנת שהכסף הזה מיועד בעיקר לביטחון ← המשיכי למאמר על קרן חירום.
אם עדיין לא ברור לך למה הכסף מיועד ← המשיכי למאמר על הגדרת מטרות כלכליות.
אם יש לך כסף שיושב בעו”ש בזמן שאת לומדת ← המשיכי למאמר על קרן כספית ולמאמר שמשווה בין קרן כספית לפיקדון.
אם יש לך כסף שאת לא צריכה בקרוב ← המשיכי למאמר על טווחי השקעה ועל איך להבין את רמת הסיכון שמתאימה לך.
אם את רוצה להתחיל להבין השקעות לטווח ארוך ← המשיכי למאמר על מושגי יסוד בשוק ההון: מניה, אג”ח, מדד, קרן סל וקרן נאמנות.
אם את כבר בשלב של בחירת מוצר פיננסי ← קראי את ההשוואה בין קופת גמל להשקעה, פוליסת חיסכון וחשבון מסחר עצמאי.
אם את רוצה להתחיל בהדרגה ← המשיכי למאמר על איך לבנות אסטרטגיית השקעה גם מסכומים קטנים.
אם את רוצה ללמוד את כל הבסיס בצורה מסודרת ← במקום להמשיך לאסוף תשובות מפוזרות, המשיכי למצפן הכסף.
תזכורת: במאמר הזה אנחנו מתייחסות לטווח ביניים בזהירות יחסית, יותר קרוב לכסף שצריך להישאר נזיל מאשר לכסף שאפשר לשכוח ממנו לעשר שנים. אם יש לך כסף לטווח של 3 עד 7 שנים, או באזור התפר של 7 עד 10 שנים, שווה להתייחס אליו בנפרד ולא לצרף אותו אוטומטית להשקעה ארוכת טווח.
יכול להיות שתגלי שכל הכסף צריך להישאר נזיל כרגע, וזה בסדר. יכול להיות שתגלי שרק סכום קטן מתאים להשקעה. ויכול להיות שתגלי שיש סכום שבאמת לא תצטרכי בשנים הקרובות, ואיתו אפשר להתחיל ללמוד איך השקעות לטווח ארוך עובדות.
זה גם המקום להבין את ההבדל בין חיסכון להשקעה. חיסכון הוא עצם זה שהפרדת כסף מהשוטף ושמרת אותו למטרה מסוימת. השקעה היא כבר שלב אחר: את נותנת לכסף לעבוד, ומבינה שבדרך יכולות להיות גם עליות וגם ירידות.
לכן קרן כספית, פיקדון, קופת גמל להשקעה, פוליסת חיסכון וחשבון מסחר עצמאי לא עושים את אותו דבר, גם אם השמות של כולם עולים כשאת מתחילה לבדוק “איפה לשים את הכסף”.
ככל שאת רואה מולך את הסכומים ואת התפקיד של כל סכום, קל יותר לא לערבב בין כסף שצריך להיות זמין לבין כסף שיכול לקבל זמן לעבוד.
לסיכום
כסף שיושב בבנק בלי מטרה ברורה באמת יכול להישחק. אבל זה לא אומר שכל סכום פנוי צריך לעבור מיד להשקעה, ומצד שני גם לא חייב להישאר באפשרות הכי סולידית שיש.
לפני שמחליטות איפה לשים את הכסף, כדאי להבין שני דברים: למה הכסף מיועד, ומתי תצטרכי אותו. האם הוא אמור לשמור עלייך? האם הוא מיועד להוצאה קרובה? האם הוא יכול להיות מושקע לשנים? האם הוא מחכה להחלטה בזמן שאת לומדת? והאם יש לך קרן חירום שמתאימה לחיים שלך?
חשוב גם להסתכל על כל התמונה: מה כבר מושקע דרך הפנסיה, קרן ההשתלמות או חסכונות אחרים, ומה עדיין צריך להישאר נזיל ובטוח יחסית. לא כל הכסף שלך צריך לעבוד באותו אופן, כי לא לכל הכסף יש את אותו תפקיד.
אחרי שעונות על השאלות האלה, הבחירה בין עו”ש, פיקדון, קרן כספית, פוליסת חיסכון, קופת גמל להשקעה, חשבון מסחר עצמאי או אפשרויות אחרות נהיית הרבה פחות אקראית.
אם את רוצה לעשות את זה בצורה מסודרת, להבין את האפשרויות ולבנות ביטחון לפני שאת מקבלת החלטות, מצפן הכסף יכול להיות הצעד הבא שלך.
נטע ירימי - מערכת הפיננסיות
מייסדת ומקימת קהילת "הפיננסיות", מלווה נשים לעשות סדר בכסף, לתכנן ולהשקיע את ההון / כסף שלהן לפי המטרות האישיות שלהן, ולבנות לעצמן בטחון ועצמאות כלכלית אישית.
שאלות נפוצות: כסף פנוי בעו"ש
מה לעשות עם כסף שיושב בעו"ש?
קודם כול להבין מה התפקיד של הכסף ומתי תצטרכי אותו. האם הוא מיועד לחיים השוטפים, לקרן חירום, להוצאה קרובה, למטרה גדולה או להשקעה לטווח ארוך? אחרי שמבינות מה הכסף אמור לעשות, קל יותר להחליט איזה סכום צריך להישאר זמין, איזה סכום צריך פתרון סולידי, ואיזה סכום יכול להתחיל לעבוד לטווח ארוך.
האם כל כסף פנוי מתאים להשקעה?
לא. כסף פנוי הוא לא תמיד כסף להשקעה. אם תצטרכי אותו בקרוב, אם הוא אמור להיות קרן חירום, או אם הוא מיועד להוצאה ידועה בשנתיים שלוש הקרובות, בדרך כלל נרצה לשמור עליו סולידי ונזיל יותר.
כמה כסף כדאי לשמור בקרן חירום?
הרבה פעמים מדברות על 6 חודשי מחיה, אבל זה לא כלל ברזל. יש נשים שיבחרו 3 חודשים, ויש נשים שירגישו בטוחות יותר עם 12 חודשים. זה תלוי בהכנסה, ביציבות התעסוקתית, בילדים, בהתחייבויות, במשכנתה וברמת השקט שאת צריכה.
יש לי כסף בעו"ש ואני עוד לא יודעת מה לעשות איתו. מה בינתיים?
בינתיים כדאי להבין אם הוא מיועד לקרן חירום, להוצאה קרובה, למטרה גדולה או להשקעה בשנים קדימה. עד שהתמונה מתבהרת, אפשר לשמור אותו נזיל וסולידי יחסית. במקרים מסוימים אפשר לבדוק פיקדון מתאים או קרן כספית, אבל לא לבחור מוצר רק כי שמעת עליו, אלא כי הוא מתאים לתפקיד של הכסף.
יש לי סכום קטן בעו"ש. יש בכלל מה לעשות איתו?
כן. גם סכום קטן יכול להיות התחלה. אם אין לך קרן חירום, יכול להיות שהסכום הזה קודם כול צריך להתחיל לבנות לך ביטחון. אם יש לך כבר בסיס ביטחון, אפשר לבדוק אם חלק ממנו מתאים ללמידה או להשקעה הדרגתית. גם 300, 500 או 1,000 ש”ח בחודש יכולים להיות משמעותיים כשהם מחוברים למטרה, התמדה וטווח זמן.
יש לי סכום גדול בעו"ש, למשל ממכירת דירה או ירושה. מה לעשות קודם?
קודם לא ממהרות להעביר הכול למוצר אחד. מחלקות את הכסף לפי מטרות: מה מיועד לדירה הבאה או להוצאה קרובה, מה צריך להישאר כקרן חירום, מה צריך להישאר נזיל לתקופת מעבר, ומה באמת פנוי להשקעה לטווח ארוך.
מה לעשות עם כסף שמיועד לדירה למגורים?
אם הכסף מיועד לדירה למגורים בשנים הקרובות, בדרך כלל נרצה להתייחס אליו בזהירות גבוהה יותר. זה כסף שצריך להישאר זמין וסולידי יחסית, במיוחד אם יש תאריך או טווח זמן ברור שבו תצטרכי להשתמש בו כהון עצמי.
האם צריך לקחת בחשבון גם את הפנסיה וקרן ההשתלמות?
כן. הכסף שלך הוא לא רק מה שיושב בעו”ש. יכול להיות שיש לך כבר כסף שמושקע דרך הפנסיה, קרן ההשתלמות, קופת גמל או חסכונות אחרים. לכן כשאת מחליטה מה לעשות עם כסף פנוי, כדאי להסתכל גם על מה שכבר מושקע לטווח ארוך ומה עדיין צריך להישאר נזיל.
מה לגבי כסף שמיועד לילדים?
התשובה תלויה בעיקר בטווח הזמן. אם הילדים קטנים והמטרה היא עזרה עתידית בעוד עשור או יותר, זהו כסף לטווח ארוך שיכול להתאים להשקעה. אבל אם הכסף מיועד לבר/בת מצווה או מטרה אחרת בעוד שנים ספורות, הוא נמצא ב’טווח הביניים’. במקרה כזה נתייחס אליו בזהירות גדולה יותר, כדי לוודא שהסכום יהיה זמין עבורכם ולא ייפגע מירידות זמניות בשוק בדיוק כשנצטרך אותו.
מה ההבדל בין לחסוך לבין להשקיע?
לחסוך זה להפריד כסף מהשוטף ולשמור אותו למטרה מסוימת. להשקיע זה לתת לכסף לעבוד באפיק שאמור לייצר תשואה, בדרך כלל עם רמה מסוימת של סיכון. לכן כסף בעו”ש, פיקדון, קרן כספית, קופת גמל להשקעה וחשבון מסחר עצמאי לא עושים את אותו דבר.