קרן חירום: כמה כסף כדאי לשמור בצד ואיפה נכון לשים אותו

מה זה קרן חירום

קרן חירום, או כרית ביטחון, היא כסף שמיועד למצבים שבהם ההכנסה נפגעת או שיש הוצאה לא מתוכננת.

זה לא כסף לחופשה, לשדרוגים או להשקעה לטווח ארוך. זה כסף שהתפקיד שלו הוא פשוט: להיות שם כשצריך.

בישראל של השנים האחרונות זה כבר לא נשמע תיאורטי. קורונה, מלחמה, מילואים, חל”ת, ירידה בהכנסות ושינויים בשוק העבודה הראו עד כמה המציאות יכולה להשתנות מהר.

קרן חירום נותנת לך מרווח נשימה. היא מאפשרת לך להמשיך לשלם הוצאות בסיסיות, לא להיכנס מיד להלוואות, ולא לקבל החלטות כלכליות מתוך לחץ.

כמה כסף צריך בקרן חירום

הכלל הבסיסי הוא 3 עד 6 חודשי הוצאות, לא הכנסות.

אם ההוצאות שלך הן 10,000 ש”ח בחודש, קרן חירום בסיסית תהיה בין 30,000 ל 60,000 ש”ח.

הטבלה לא מחליפה את ההתאמה האישית, אלא נותנת נקודת ייחוס מהירה. הוצאות של 7,000 עד 10,000 ש”ח יכולות להתאים למשל למי שגרה לבד או לבית עם הוצאות נמוכות יחסית, בעוד שבית עם ילדים, שכירות, משכנתא או התחייבויות קבועות יכול להגיע גם ל 15,000, 20,000 ש”ח ויותר בחודש.

מחשבים לפי הוצאות כי בזמן חירום השאלה היא לא כמה את מרוויחה בדרך כלל, אלא כמה כסף צריך כדי שהבית ימשיך לתפקד. דיור, מזון, חשבונות, ילדים, ביטוחים, בריאות והתחייבויות קבועות לא נעלמים גם כשההכנסה יורדת.

כאן כדאי לקרוא גם את המאמר: יש לך כסף פנוי שיושב בעו”ש? 5 צעדים ראשונים לפני שתחליטי איפה לשים אותו

איך מתאימות את גובה הקרן למצב שלך

אין סכום אחד שמתאים לכולן. גובה קרן החירום תלוי ביציבות ההכנסה, במבנה הבית, בהתחייבויות ובתחושת הביטחון שאת צריכה כדי להתנהל רגוע.

שכירה עם עבודה יציבה וזכאות לדמי אבטלה בישראל יכולה לרוב לכוון ל 3 עד 4 חודשי הוצאות.

שכירה עם עבודה פחות יציבה, תחום תנודתי או חשש מירידה בהכנסה, תעדיף להיות בטווח של 5 עד 6 חודשי הוצאות.

עצמאית או מי שההכנסה שלה משתנה מחודש לחודש תכוון לרוב לטווח גבוה יותר, אבל זה לא חייב להתחיל מ 6 חודשים ביום הראשון. אפשר להתחיל מיעד ריאלי יותר של חודש עד 3 חודשי הוצאות, ומשם להגדיל בהדרגה.

בתקופות כמו חופשת לידה, מעבר בין עבודות, גירושין, שינוי קריירה או פתיחת עסק, כדאי להגדיל את הקרן מראש. אלה תקופות שבהן ההוצאות לא תמיד יורדות, אבל ההכנסה יכולה להשתנות.

חד הוריות, יחידניות ומפרנסות יחידות

חד הוריות ויחידניות, וגם במצבים שבהם את המפרנסת היחידה בבית, צריכות בדרך כלל קרן חירום גדולה יותר.

כשיש הכנסה אחת שמחזיקה את הבית, אין שכבת גיבוי נוספת. גם אם יש מזונות, קצבאות או עזרה משפחתית, הם לא תמיד מכסים את כל ההוצאות ולא תמיד מגיעים בדיוק בזמן.

במצב כזה נכון לשאוף ל לפחות 6 חודשי הוצאות, ולעיתים גם יותר. המטרה היא לא להפחיד, אלא ליצור מרווח נשימה אמיתי.

קרן חירום של הבית

קרן חירום היא לא רק שלך. היא של הבית.

השאלה החשובה היא כמה זמן הבית יכול להמשיך להתנהל אם ההכנסה נפגעת.

בבית עם שני מפרנסים יש יותר גמישות, אבל זה לא מבטל את הצורך בקרן חירום. בישראל ראינו שגם שני מקורות הכנסה יכולים להיפגע באותה תקופה בגלל מילואים, ירידה בפעילות עסקית, חל”ת או שינויים בשוק העבודה.

קרן חירום של הבית צריכה להתייחס להוצאות ההכרחיות: דיור, מזון, חשבונות, ילדים, ביטוחים, בריאות, תחבורה והתחייבויות קיימות. היא לא חייבת לשמור על כל רמת החיים הרגילה, אבל היא כן צריכה לאפשר לבית להמשיך לתפקד.

איפה לשים קרן חירום

העיקרון הוא נזילות ויציבות לפני תשואה.

קרן חירום לא אמורה להיות במקום תנודתי. אם תצטרכי את הכסף בדיוק כשהשוק ירד, את עלולה למשוך אותו בזמן לא טוב.

קרן חירום לא אמורה להיות תלויה בעליות וירידות של שוק ההון. היא צריכה להיות במקום יציב, כדי שהכסף יהיה שם דווקא ברגע שאת צריכה אותו.

אפשרויות נפוצות הן קרן כספית, פיקדון קצר או שילוב ביניהם.

קרן כספית יכולה להתאים לקרן חירום כי היא נזילה יחסית וסולידית, אבל הכסף לא זמין מיידית כמו בעו”ש.

פיקדון קצר יכול להתאים לחלק מהכסף, כל עוד יש אפשרות למשוך אותו בזמן.

עו”ש מתאים רק לסכום קטן שצריך להיות זמין ממש.

אפשר להשאיר סכום קטן בעו”ש לזמינות מיידית, ואת שאר קרן החירום לשים במקום נזיל ויציב יותר, כמו קרן כספית או פיקדון קצר. המטרה היא לא להתעשר מהקרן הזו, אלא לשמור על זמינות ועל יציבות.

כאן כדאי לקרוא גם את המאמר: קרן כספית או פיקדון: מה ההבדל ואיפה נכון לשים כסף נזיל

קרן חירום ובלת”מים

כדאי להפריד בין קרן חירום לבין כסף לבלת”מים.

קרן חירום מיועדת למצבים גדולים יותר כמו פגיעה בהכנסה, תקופה בלי עבודה או ירידה משמעותית בהכנסות.

בלת”מים הם הוצאות לא צפויות אבל שגרתיות יותר: תיקון רכב, טיפול שיניים, מכשיר חשמלי שהתקלקל או תשלום חריג שלא תכננת.

ההפרדה לא חייבת להיות בחשבון נפרד, אבל היא עוזרת מאוד. כך תיקון של כמה אלפי שקלים לא מרגיש כמו פגיעה בקרן החירום של הבית.

לרוב סכום של 10,000 עד 15,000 ש”ח לבלת”מים יכול לתת מרווח טוב, בנוסף לקרן החירום.

קרן חירום לעצמאיות

אצל עצמאיות חשוב להסתכל על שני מעגלים: הבית והעסק.

עצמאיות בישראל מתמודדות לא רק עם חודשים חזקים וחלשים, אלא גם עם מצבים חיצוניים שמשפיעים על התזרים: מלחמות, מצב בטחוני, ימי סגירה, ירידה בביקושים, לקוחות שמשלמות מאוחר, וגם תקופות אישיות כמו לידות, מעברים, עומס משפחתי או שינוי כיוון בעסק.

קרן החירום לבית צריכה להתבסס על ההוצאות האישיות שלך. אם את צריכה למשוך 9,000 ש”ח בחודש כדי שהבית יתנהל, זה הסכום שנכנס לחישוב של קרן החירום הביתית.

בנוסף, כדאי שתהיה רזרבה לעסק. הרזרבה העסקית לא מחליפה את קרן החירום של הבית. כדי לא לספור את אותו כסף פעמיים, אפשר לחשוב על זה כך: קרן החירום של הבית מכסה את ההוצאות האישיות והמשפחתיות שלך, והרזרבה העסקית מכסה את ההוצאות של העסק עצמו, כמו תוכנות, ספקים, שיווק, שכירות, הנהלת חשבונות או משכורות לעובדות אם יש.

לדוגמה, עצמאית שמושכת מהעסק 9,000 ש”ח בחודש כדי לכסות את ההוצאות בבית, ויש לה הוצאות עסק קבועות של 2,500 ש”ח, יכולה להתחיל מיעד ריאלי יותר: קרן חירום לבית של כ 27,000 ש”ח (כ 3 חודשי הוצאות מחיה) ורזרבה עסקית של כ 7,500 ש”ח (כ 3 חודשי הוצאות עסק).

שימי לב: בדוגמה הזו הרזרבה העסקית לא כוללת את המשיכה שלך הביתה, כי היא כבר נספרת בקרן החירום של הבית.

אם ההכנסה לא יציבה במיוחד, אם את מפרנסת יחידה, או אם העסק תלוי בעונתיות, ספקים או לקוחות גדולות, אפשר בהמשך להגדיל את קרן החירום לבית ל 6 חודשים ואף יותר. בעסק עצמו כדאי לחשוב בנפרד כמה חודשי הוצאות חשוב להחזיק לפי סוג העסק, העונתיות ורמת הסיכון.

גם אם הכסף מרגיש כמו אותו כיס, במיוחד אצל עוסק פטור או עוסק מורשה, ההפרדה המחשבתית חשובה. כסף של הבית לא אמור להיעלם בגלל חודש חלש בעסק, וכסף של העסק לא אמור להישאב לכל הוצאה אישית לא מתוכננת.

איך מתחילים לבנות קרן חירום

לא צריך להגיע מיד לסכום המלא.

אפשר להתחיל ביעד ראשון של 10,000 ש”ח. אחר כך להגיע לחודש אחד של הוצאות. משם להמשיך ל 3 חודשים, ואז ל 6 חודשים או יותר לפי הצורך.

הדרך הכי טובה היא להפוך את זה להרגל. להגדיר סכום קבוע שיוצא בתחילת החודש לקרן החירום, גם אם הוא קטן.

אם השתמשת בקרן, זה לא כישלון. זה בדיוק התפקיד שלה. השתמשת? עכשיו בונות אותה מחדש.

למה קרן חירום קודמת להשקעות

השקעות הן חשובות, אבל הן לא מחליפות קרן חירום.

בלי קרן חירום, כל שינוי קטן עלול לגרום לך למשוך השקעות בזמן לא טוב או לקחת הלוואה. ואז כסף שהיה אמור לעבוד לטווח ארוך הופך לכסף שמושכים בלחץ.

קרן חירום מאפשרת לך להשקיע בצורה רגועה יותר, ולתת לכסף שמיועד לטווח ארוך באמת להישאר שם.

קרן חירום לא אומרת שכל כסף נוסף חייב לעבור להשקעות. אחרי שיש כרית ביטחון, בודקות מה המטרה של הכסף הבא. אם הוא מיועד לשנים הקרובות, יכול להיות שעדיף שישאר נזיל. אם הוא מיועד לטווח ארוך, אפשר להתחיל לחשוב על השקעה בצורה מסודרת יותר.

כאן כדאי לקרוא גם את המאמר: איך להתחיל להשקיע: הצעדים הראשונים למי שמתחילה מאפס

וכאן כדאי לקרוא גם את המאמר: איך לחלק כסף פנוי: כמה בעו”ש, כמה נזיל וכמה להשקיע

סיכום

קרן חירום היא הבסיס להתנהלות כלכלית יציבה.

היא לא נועדה לייצר תשואה גבוהה, אלא להגן עלייך במצבים לא צפויים.

בישראל של היום, עם חוסר ודאות ושינויים תכופים, היא שכבת הגנה בסיסית ולא מותרות.

אבל קרן חירום היא לא נקודת הסיום. היא נקודת ההתחלה.

ברגע שיש לך כרית ביטחון, את כבר לא מנהלת כסף מתוך לחץ, אלא מתוך בחירה. זה מה שמאפשר להתחיל לבנות את השלב הבא: חיסכון, השקעה והתקדמות לעצמאות כלכלית, בהתאם למטרות שלך.

הכסף שמעבר לקרן החירום יכול להתחיל לעבוד בשבילך. לפעמים הוא ילך להשקעות, לפעמים לחיסכון לילדים, ולפעמים למטרה גדולה אחרת.

ועדיין, לא כל כסף פנוי הולך להשקעה. אם יש מטרות קרובות או הוצאות מתוכננות, חלק מהכסף יכול להישאר נזיל.

הרעיון הוא פשוט: קודם בונות יציבות, ואז אפשר להתחיל לבנות את השלב הבא בביטחון גדול יותר.

אחרי שיש לך בסיס יציב, אפשר להמשיך למצפן הכסף כדי להבין איך לבנות את השלב הבא בצורה מסודרת יותר.